א. נברר איך ששני מְלָכִים ימלכו באותו זמן – והיינו – שגם הקב”ה יהיה מלך על כל הארץ (“וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל־כׇּל־הָאָרֶץ”) וגם מָשִׁיחַ יהיה מלך על כל הארץ (“וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד־יָם וּמִנָּהָר עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ”) – באותו זמן וביחד – למרות שרק מלך אחד יכול למלוך באותו זמן – כדקיימ”ל ד”אֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִילּוּ כִּמְלֹא נִימָא”.

והטעם שמָשִׁיחַ יהיה מלך באותו זמן שהקב”ה יהיה מלך – הוא – כדאיתא בגמ’ “עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִין עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא . . שְׁלֹשָׁה נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵלּוּ הֵן צַדִּיקִים וּמָשִׁיחַ וִירוּשָׁלִַים . . מָשִׁיחַ דִּכְתִיב וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ ה׳ צִדְקֵנוּ”.

ובפירוש הרשב”ם שם: “נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ – שֶׁיְהֵא שְׁמָם ה’ “.

ובפירוש רבינו גרשום שם: “שיתקראו על שמו. ה’ ממש יקראו להם”.

ועוד – ש”ישראל אורייתא וקוב”ה כולא חד”, ו”בְּמָשִׁיחַ נָתַתָּ ‘אַתָּה’ – הָאֵין-סוֹף בְּעַצְמוֹ”,

ונמצא מכל זה – ומצד גודל מעלתו של משיח –  שהוא תמיד דבוק בה’ ועד למדריגת רשב”י – ‘בחד קטירא אתקטרנא ביה בקב”ה’ ‘נשמתי ביה אחידא ביה להטא ביה אתדבקת’ היינו “כולא חד” עם הקב”ה,

וא”כ – הרי מאחר ומשיח המלך הוא כולא חד עם מלך מלכי-המלכים הקב”ה – הרי משיח והקב”ה הם רק מלך אחד על כל הארץ – דבוקים באחדות תמידית, דירה לה’ בתחתונים.

ב. ולהוסיף – שמכ”ז יובן מה שאומרים בתפילה “אֵין כֵּאלֹקֵינוּ … אַתָּה הוּא אֱלֹקֵינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵנוּ . .” – ויובן ייתור מילת “הוּא” – דלכאורה היה לו לומר “אַתָּה אֱלֹקֵינוּ, אַתָּה אֲדוֹנֵנוּ, אַתָּה מַלְכֵּנוּ, אַתָּה מוֹשִׁיעֵנוּ” כמו השאר “אין כאלקינו .. מי כאלקינו .. נודה לאלוקינו .. ברוך אלוקינו”  – והיה לו לומר גם “אַתָּה אֱלֹקֵינוּ”,

והטעם שמוסיפים מילת “הוּא” ואומרים “אַתָּה הוּא אֱלֹקֵינוּ” במקום “אַתָּה אֱלֹקֵינוּ” – כי הוּא פירוש אותו הוּא ממש – וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: “אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא כוּ'”, פֵּירוּשׁ – “הוּא מַמָּשׁ” בְּלִי שׁוּם שִׁינּוּי, כְּדִכְתִיב: “אֲנִי ה’ לֹא שָׁנִיתִי”, וכן בהמשך התפילה “אתה-הוּא ה’ האלקים בשמים ובארץ” כלומר – אותו “הוּא” שהוא בשמים זה אותו הוּא שהוא בארץ בלי שום שינוי, וכן אומרים “אַתָּה הוּא אֱלֹקֵינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵנוּ, אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ” –  כלומר – אותו “הוּא” שהוא “אֱלֹקֵינוּ” זהו אותו “הוּא” שהוא “אֲדוֹנֵנוּ” – בלי שום שינוי, וזהו אותו “הוּא” שהוא גם “מַלְכֵּנוּ” (מלך על כל הארץ – כנ”ל) וזהו אותו “הוּא” שהוּא גם “מוֹשִׁיעֵנוּ” (גואל צדק – משיח צדקנו) – והיינו שהכל אחד יחיד ומיוחד – כל הארבע תוארים – בלי שום שינוי – ופירוש “אַתָּה הוּא אלקינו, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵנוּ, אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ, אַתָּה  הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ” – ש”הקב”ה הוּא אֱלֹקֵינו . . הוּא אֲדוֹנֵנוּ (כבוד קדושת צדיק יסוד עולם, נשיא דורנו אֲדוֹנֵנוּ מורנו ורבינו) .. הוּא מלכנו מושיענו (מלך המשיח – שמשיח הוא גם מלך – וגם המושיע – הגואל צדק),

וכ”ז – כי ישראל וקב”ה כולא חד (כנ”ל) – ואין עוד מלבדו.

וכמו שאמר הרבי “איז עצמות ומהות ַאליין כביכול משיח צדקנו”.

ג. ויש להביא עוד דוגמא וגם ראי’ לזה – מתפילת “כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה’ אֱלֹקֵינוּ . .” שבתפילת מוסף – מה שאומרים “הוּא אֱלֹקֵינוּ, . . הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ” – כנ”ל – שאין עוד מלבדו – והכל אחד – הקב”ה אחדות פשוט – וכנ”ל – שאותו “הוּא” שהוּא אלקינו זה אותו “הוּא” שהוּא גם “מלכנו” (מלך המשיח) וזהו אותו “הוּא” שהוּא גם “מושיענו” (גואל צדק – משיח צדקנו),

וזהו גם מה שאומרים (בהמשך ה”כתר” בתפילת מוסף) “הוּא יושיענו ויגאלנו” – למרות שהגואל צדק (“ויגאלנו”) הוּא מָשִׁיחַ – מ”מ היות וישראל וקב”ה כולא חד (כנ”ל) – הרי מָשִׁיחַ הוא “כולא חד” עם הקב”ה, וגם משיח נקרה ה׳ צִדְקֵנוּ כנ”ל [בבא בתרא ע”ה, ב] “עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִין עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא . . שְׁלֹשָׁה נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵלּוּ הֵן צַדִּיקִים וּמָשִׁיחַ וִירוּשָׁלִַים . . מָשִׁיחַ דִּכְתִיב וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ ה׳ צִדְקֵנוּ” – ובפירוש הרשב”ם שם: “נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ – שֶׁיְהֵא שְׁמָם ה'” (ועוד כנ”ל).

וזהו גם מש”כ “וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם” – ופי’ רבינו בחיי: “וְרוּחַ אֱלֹהִים: זה רוחו של מָשִׁיחַ. והיינו כנ”ל בארוכה.

וזהו גם מה שאומרים (בהמשך ה”כתר” בתפילת מוסף) “הן גאלתי אתכם . . להיות לכם לאלקים” – למרות שהגואל צדק (“גאלתי אתכם”) הוא משיח, מ”מ הרי משיח הוא כולא חד עם האלקים [ראה בבא בתרה שם. וזהר שם. ובכ”מ] – ופירוש “הן גאלתי אתכם . . להיות לכם לאלקים” הוא – שאותו הוּא (ראה לעיל פירוש הוּא ב”אתה הוּא אלקינו”) שגאל אותנו – הוא אותו הוּא “להיות לכם לאלקים”.                       [ש.ג.]