ידוע שהקב”ה מתפלל – כי הרי כל מה שהקב”ה מצווה לנו לעשות – גם הקב”ה הוא עושה בעצמו, שנאמר “מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל”, “מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה הוּא אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת”

, וא”כ ברור שהקב”ה מתפלל,

– והקב”ה מתפלל לעם-ישראל.

ויש להביא כמה ראיות שהקב”ה מתפלל לעם ישראל – דאיתא בגמרא “וּמִי מִשְׁתַּבַּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּשִׁבְחַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל? אִין . . אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם״, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״, ונמצא – שכשם שישראל מתפללים להקב”ה ואומרים ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ . .” – כן – כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים

– הקב”ה מתפלל לעם ישראל ואומר “ומי כעמך ישראל . .”. וכן בהמשך הסוגיא “כי מי גוי גדול”. וכן – כמו שאנחנו מתפללים ומשבחים להקב”ה ואומרים “הללוי-ה” “ישתבך שמך” – כן הקב”ה מתפלל ומשבח לישראל ואומר “אשריך ישראל” [ראה המשך הסוגיא].

ומעתה נברר כמה עניינים בתפלות של הקב”ה:

א. למרות שהקב”ה אכן מתפלל (כנ”ל) – מ”מ הקב”ה אינו אומר “אנא-בכח” – כי יש רק הקב”ה אחד – ואין למי לומר “יְמִינְךָ” “תַּתִּיר” “עמךָ”. כן גם הקב”ה לא יאמר “שַׂגְּבֵנוּ” “טַהֲרֵנוּ” כי יש רק הקב”ה אחד. גם ברור שהקב”ה אינו אומר “אנא בכח” בנוסך קצת שונה, כגון – במקום “יְמִינְךָ” יגיד הקב”ה “יְמִינִי” ובמקום “תַּתִּיר” יגיד “אַתִּיר” – כי אם הקב”ה יאמר “אתיר” – זה מיד יְשַׁנֶה הראשי-תיבות של תפילת “אנא-בכח” – וידוע שהר”ת של “אנא בכח” הוא שם (של הקב”ה) של מ”ב אותיות – וא”כ הוא בתכלית הדיוק לכל אותיותיו וראשי-תיבותיו.

ב. בתפילין של הקב”ה אינו כתוב “כְּעַמְךָ” ([וּמִי] כְּעַמְךָ [יִשְׂרָאֵל . .]) – כי יש רק הקב”ה אחד – וא”כ אֵין (בתפילין דהקב”ה) למי לפנות ולומר “עַמְךָ”, והקב”ה הוא אמת לאמיתו – ואם ח”ו היה כתוב בתפילין דמארי עלמא “ומי כְּעַמְךָ” ה”ז כפירה באחדותו של הקב”ה – כי יש רק הקב”ה אחד.

ג. בשמונה-עשרה הקב”ה אינו אומר “ברוך אתה ה’ . . אבותינו . . הא-ל הגדול ..” כי יש רק ה’ אחד – ולכן לא יאמר הקב”ה “אתה ה'” ח”ו, וכן לו יאמר “הא-ל הגדול ..”, וכן לא יאמר הקב”ה “אבותינו” כי אין להקב”ה אב, וכן הלאה.

ד. “אדון עולם” – ברור שהקב”ה אינו אומר “אדון עולם” – כי יש רק אדון עולם אחד שזה הקב”ה.

ונמצא שכל זה מסתרי-תורה – שֶׁעִם-הֶיוֹת שהקב”ה אכן מתפלל (“מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות” כנ”ל) – מ”מ הקב”ה אינו מתפלל כמו שהוא מצווה לנו להתפלל – וזה מסתרי תורה.        [ש.ג.]